הזמנה לקריאה: דיאלוג בין טקסטים

כשקראתי את הפרק האחרון של בֵית גדול, של ניקול קראוס, הרגשתי שאת הרעיון המתואר שם, קראתי כבר במקום אחר. זיהיתי מהו מוכר, הד של קריאה מן העבר. הרגשתי שאת הרעיון שמה שכתוב בספר יכול להיות תחליף למציאות, להיות "במקומה", ושבעזרת מילים ניתן לבנות משהו אחר סביב המקום שנשאר ריק כאשר המבנה שמילא אותו נהרס והתפוגג - זהו רעיון שכבר קראתי מתישהו. 
לא לקח לי זמן רב להיזכר בסופר הארגנטינאי חורחה לואיס בורחס ( Jorge Luis Borges) והסיפור על המשורר שמתאר בכישרון רב ובדיוק מפליא את ארמון המלך, שכאשר "מועבר" לשיר, הוא נעלם ואיננו. גם שם הכתוב מחליף את המציאות ונותן לה משמעות חדשה. יש נוסחים שונים לסיפור הזה של בורחס, שהוא כתב בעקבות קולרידג' (Coleridge). המתח בין אומנות וחיים הוא מתח תדיר ביצירתם של סופרים רבים. האם גם על זה מדברת קראוס? האם היא מכירה את הסיפורים האלו? האם בית המקדש אצל קראוס מקביל לארמון אצל בורחס? האם יש קשר בין פעולתם של חכמי המשנה לבין פעולתם של משוררים ואמנים? מדוע אני קישרתי בין שני הטקסטים?...

הקריאה מפגישה בין קוראים בדרכים רבות: הספר הכתוב מתגלה כעשוי מרסיסים הטרוגניים, בחלקו מרכיבים חדשים ולא מוכרים, ובחלקו מפיסות טקסטים "שנקראו מכבר", "משומשים", כפי שרולאן בארת ( Barthes) תיאר בשנת 1970. הזיכרון המצטבר של הקוראים והכותבים הוא המאפשר לנהל מעין "דיאלוג" בין טקסטים: טקסט משוחח עם טקסט אחר שנכתב לפניו, וכך מזמין את הקוראים להפליג בעקבות אסוציאציות ופרשנויות.
ספר מאפשר לקוראיו לזהות בו "תופעות" שונות. לפעמים מילה או דימוי מעוררים עניין, לפעמים רעיון, רגש, ציטוט, לפעמים זה עניין של קול קצב או עיצוב.  וכך, בעקבות תופעה זו ש"התגלתה" לנו בזמן הקריאה, מזמין אותנו הספר להיזכר, לדמיין, לבנות משמעות, להרגיש מבוכה, לשער השערות. זיכרונות מעין אלה הם הבסיס לקריאות הבאות: הם מלמדים אותנו לזהות תופעות חדשות בטקסטים עתידיים שנקרא.
טקסטים שקדמו לטקסט הנוכחי הם הבסיס לקיומו – גם אם הדרכים המובילות מאחד למשנהו הן עקלקלות ולא תמיד נגלות לעין. טקסט משקף תמיד את השיח הרב-קולי שהיה בתחילתו, כפי שמיכאיל באחטין (Bakhtin)תיאר קשרים אלו .טקסטים מנהלים דיאלוגים ביניהם, וזיכרונם של הקוראים הם המנוע לדיאלוגים אלו

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

לפניך - מקום פנוי לעצירה: אתנחתא.
מקום כדי להגיב, לשתף, לספר, להביע דעה.