על הקריאה - הז'אנר כמסגרת


איך אנחנו ממסגרים את הסובב אותנו? קרה לכם פעם שהייתם בסרט ולא יכולתם להחליט מהי המסגרת המתאימה להתבונן בו? האם זהו סרט על אהבה רומנטית או מדובר בביקורת על הבורגנות ועל דרכי החינוך, או אולי זוהי אגדה מודרנית? האם זהו סרט בלשי או סרט פסיכולוגי או אולי מדע בדיוני? סרטים כמו ממלכת אור הירח של אנדרסון או הציפורים, מאת היצקוק, מזמינים אותנו לשאול שאלות מעין אלו. 
האם הייתם פעם באירוע שבמהלכו החלטתם לעמוד בצד ולהסתכל על החוקים המנהלים את ההתרחשות? או אולי קרה לכם שהתחלתם שיחה מקצועית עם עמית אך לפתע גיליתם שבעצם גלשתם לעניינים רגשיים או לרכילות או להטפה מוסרית? התבלטויות אלו ורבות אחרות נותנות ביטוי לקיום של מסגרות מנטאליות מוסכמות שבעזרתן אנחנו מתמצאים במציאות. מסגרות אלו מכוונות אותנו כדי לבנות את המשמעות של מסרים מסוגים שונים. מסגרות אלו הן מצד אחד מופשטות ומציינות באופן כללי את המאפיינים של המסגרת. כך, שיחה בין חברים ושיעור פרונטאלי הם דרכים שונות לדבר ומייצגות "סוגות" או ז'אנרים שונים; גם רומן, כתבה בעיתון ומאמר אקדמי הם דרכים שונות לכתוב, והם נערכים לפי כללים ומוסכמות שונים. נכון הדבר שאפשר "לשחק" עם הגבולות והחוקים...


ולחרוג מהם, ולבדוק את תקפותם, כפי שיוצרים שונים אוהבים לעשות, וביניהם בורחס בסיפוריו וטרנטינו בסרטיו. מצד שני, מסגרות אלו הן מוחשיות ובאות לידי ביטוי בטקסטים קונקרטיים אותם אנחנו פוגשים: כל טקסט חדש, מממש את הסוגה ואת מוסכמותיה באופן הייחודי לו. ומכאן שסוגה מצטיירת כהפשטה קוהרנטית של אוסף של מאפיינים המופיעים בטקסטים מוחשיים.
קיום כפול זה של הסוגה, באופן מופשט ובאופן מוחשי, הוא המאפשר לטעון שהסוגה היא מודל, תבנית מחשבתית שמאפשרת לארגן תופעות טקסטואליות שונות. במקביל, הסוגה היא גם "מדריך" לזיהוי תופעה – היא מספקת דרך ארגון של תופעה באופן מלוכד ובהיר. לבסוף – ניתן לומר שהסוגה מספקת הסבר בעל עוצמה למרכיבים שונים הארוגים בטקסט. הסוגה מאפשרת כך להבין אלו הם הכללים ומה יוצא מן הכלל. ראייה כזו של המושג סוגה או ז'אנר הוא נוח מאוד כדי לדון בטקסטים מודרניים או בתקופות היסטוריות שבהן הטקסטים משתנים.
חשבו עכשיו בעזרת המושג סוגה על "סיפורים שאתם אוהבים": כיצד ניתן לזהות שינויים בסיפורים לאורך הזמן, ביוצרים כמו גוגול, קפקא, בורחס, קורטאזר, אליס מונרו, נורית זרחי, אורלי קסטל בלום – כולם כתבו סיפורים, ובכל זאת –הסיפורים שלהם מימשו את המוסכמה באופן ייחודי. אתם מוזמנים לרשום פה את דעתכם:

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

לפניך - מקום פנוי לעצירה: אתנחתא.
מקום כדי להגיב, לשתף, לספר, להביע דעה.