שלשום

שלשום / מילי אפשטיין-ינאי

קַלְעַת נַמרוּד
על קצה ההר
מלווֶה את הנוף,
מלווה אותי בירידה,
כשהיום,
בתנועה נונשלנטית,
שוקע בתוך עצמו.
צעקה אדומת-פה
פוצעת את השמיים
נשפכת,
אולי,
במעין נבואה אילמת.

מול מפל סער היבש, שקיעה.

והעיניים ראו את כל היופי הזה
שלשום.
וראו אתמול.
הן גם רואות היום.
ואולי, גם מחר.


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

לפניך - מקום פנוי לעצירה: אתנחתא.
מקום כדי להגיב, לשתף, לספר, להביע דעה.