השכמה

לכבוד יום השנה השני לפטירתה של מילי ולכבוד ראש השנה, אנחנו מפרסמים את השיר הבא. בעקבות הנסיבות, לא נוכל לערוך השנה אזכרה כפי שתכננו, אך נשמח אם מילי תהיה בליבכם היום.


השכמה / מילי אפשטיין-ינאי

בבקרים, לפעמים,
האוויר גדוש אגלי טל
שמתקינים צעיף קטיפתי ואפרפר על היום המתעורר.
זה הסתיו המאותת על בואו.
שנה חדשה בפתח, מפשירה חרישית מבין ימים ולילות.
לפעמים, בבקרים,
רגע לפני שהיום מתחיל,
היד מושטת לקטום את הפרחים היבשים
שבין השיחים.
החושים מתעוררים לפליאה שבמגע,
לפשטות שבתנועה המוכרת.
בחדרי הלב משתרעת שמחה אל מול היופי הנחשף.
האבקנים כבר התפזרו ברוח
ורק עלי-הכותרת נשארו
הוכחה צנועה לסוד מתחדש.

לפעמים,
גם מעשי אדם יכולים להיות כאבקני הפרחים
נושאים חיים והבטחות,
מנביטים את המחר מזרעי האתמול,
רוקמים אפשרויות של פריחה ותנועה
רחשים עמומים של חיים בוקעים ומתהווים בין רגבי-האדמה.
אוושת הרוח בין העשבים.
רסיסי-מים על העלים
העולם נשקף בעדם בפשטותו
היום הולך ונרקם,
דוהר לקראת השניות והשעות שטרם היו.
אלו רגעי אמונה שאפשר.




תגובה 1:

לפניך - מקום פנוי לעצירה: אתנחתא.
מקום כדי להגיב, לשתף, לספר, להביע דעה.